חוק זכות יוצרים – מדריך ראשוני

חוק זכות יוצרים הישראלי הראשון חוקק ב-1911 בידי המנדט הבריטי. רק בחלוף כמעט 100 שנה הוא הוחלף בחוק הנוכחי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 שנכנס לתוקף ב-2008.

מטרת החוק כפולה. ראשית כמובן – להגן על מאמצי היוצרים ולאפשר להם להתפרנס מיצירותיהם מבלי שאלו יופרו פעם אחר פעם. מטרתו השניה היא גם להגן על הציבור ועל נחלת הכלל. לאפשר לציבור לעשות שימוש סביר ביצירות (אם או בלי הסכמת היוצר).

מצד אחד החוק מגדיר מה הן בכלל יצירות מוגנות הנכללות בגדרי חוק זה, מה היא זכות היוצרים וכיצד היא מגינה על בעל הזכויות (כלומר – אילו שימושים אסורים ללא הסכמתו), מי הוא בעל הזכויות ביצירה (למשל ביצירה של עובד, פרילאנסר או עובד מדינה), מה תקופת הזכויות בכל יצירה, מה היא הזכות המוסרית, מה הן הפרות זכות יוצרים ואילו סעדים עומדים לרשות בעל הזכויות (לרבות תחולת הסעדים הפליליים), מה התהליך לחשיפת פרטיו של מפר זכויות אנונימי ברשת אלקטרונית וכדומה.

מנגד, החוק גם מגדיר מה הן ההגנות ומה הם השימושים המותרים לציבור שיאפשרו שימוש סביר או הוגן ביצירה (גם ללא הסכמה) (למשל – שימוש הוגן, שימוש אגבי, העתקה של תוכנת מחשב בנסיבות מסויימות, המצאות היצירה בפומבי ומשמעותה, "יצירות יתומות" שבעליהן לא אותר וכדומה).

מה זו זכות יוצרים?

זכות יוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה (או בחלק מהותי ממנה) את אחד או יותר מהשימושים המפורטים בחוק (ראו סעיף 11 לחוק). ובעברית: אם תרצו להעלות לרשת, לפרסם, להעתיק, לנגן, לשנות או כל שימוש אחר שנכלל ברשימת השימושים בחוק מבלי להתבע, תצטרכו לקבל את הסכמת בעל הזכויות.

קריאה של ספר אינה נכללת בין השימושים האסורים ועל כן – מותרת לכל, גם ללא הסכמת הבעלים.

עם זאת, בעל הזכויות יכול להרשות שימושים ביצירה למי וכיצד שירצה. ובשפה משפטית משמעות הדבר – הענקת "רשיון שימוש".

כל עוד ביקשתי רשות, קיבלתי אותה ואני יכול להוכיח אותה – מותר לי לבצע ביצירה כל שימוש שנכלל ברשות.

מה הן יצירות מוגנות

יצירה תהיה יצירה מוגנת בראש וראשונה אם היא יצירה מקורית, שלא היתה קיימת בעבר. כמו כן צריך שהיצירה תקובע (ולא תהיה רק בדמיון היוצר). עוד צריך שביצירה תושקע מידה (מינימלית) של מחשבה והשקעה. שאלת הקיבוע היא שאלה חשובה ותמיד כדאי לנהל תהליך יצירה מסודר ומתועד, אולי בעזרת עורך דין מומחה, על מנת שניתן יהיה להוכיח אלמנט זה בעתיד.

ככל שהיצירה מוגנת, צריך שתהיה ספרותית (מאמרים וספרים, תסריטים), אמנותית (ריקוד, פסל, ציור, צילום), דרמטית (סרט או קטע וידאו) או מוסיקלית (סינגל או תקליט).

לפני שנמשיך חשוב שנחדד נקודה: אנא צאו מנקודת מוצא שבכל מאמר, תמונה, צילום או יצירה אחרת יש זכויות יוצרים, גם אם אינכם רואים זאת בסימון כלשהו על היצירה. עצם הפרסום של יצירה ברשת לא הופך אותה למותרת לשימוש, גם אם לא הופיע על היצירה סימון כלשהו.

אילו יצירות אינן מוגנות בזכויות יוצרים?

מטבע הדברים, מידע כשלעצמו אינו יצירה מוגנת. אמנם, "מידע אישי" מוגן בזכות הפרטיות, אבל למשל: רשימת משחקי כדורגל או תוצאותיהם אינה מוגנת.

ועדיין, דרך הביטוי של המידע – מוגנת.

הזכות המוסרית (סעיף 46 לחוק)

נוסף לזכות היוצרים קובע החוק זכות נוספת – הזכות המוסרית. עיקרה: החובה "לתת קרדיט" כראוי בנסיבות בעת שימוש ביצירה ולא לבצע בה כל שינוי שיפגום בה.

אבל שימו לב. נתתם קרדיט אבל לא קיבלתם רשות – אין זה מספיק. יש לקבל רשות ולתת קרדיט גם יחד.

איך נזהרים ולא מפרים זכויות?

נציע את הצעדים הבאים:

1. בררו מי הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה (לא בהכרח היוצר).
2. צרו עימו קשר, פרטו לפניו את השימושים שתרצו לבצע ביצירה (באופן נרחב ומדוייק ככל האפשר) וקבלו את הסכמתו (בדרך כלל אחרי תשלום תמלוגים). על ההסכמה להיות ברורה.
3. וודאו שהרשות תואמת לשימושים, למדיות, לשפות וליתר המאפיינים בהם תעשו שימוש ביצירה. אל תחרגו ממה שהותר לכם (אם כי סביר להניח שחריגה כזו לא תהיה הפרת זכות יוצרים אלא רק הפרת רשיון, ועדיין לא כדאי).
4. תעדו את ההסכמה ותתקדמו (אל תשכחו לתת קרדיט אפילו אם קיבלתם רשות, אלא אם ברור שאין צורך במתן קרדיט או שזה אינו מקובל בנסיבות).

אם הפרו את הזכויות שלי – מה עושים?

עליכם לקבל החלטה אסטרטגית עד כמה תרצו להגן על זכויותיכם. ככל שתחליטו שזה רצונכם, כדאי לגשת ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בקניין רוחני. לספר לו את סיפור העניינים ולקבל את חוות דעתו כיצד עליכם להתקדם.

עורך הדין ינחה אתכם על מנת שתוכלו להוכיח את שאלות המקוריות, ההשקעה והקיבוע ואף כיצד תוכלו להוכיח את ההפרות (כלומר השימוש שלא היה מורשה).

לאחר מכן יוציא עורך הדין מטעמכם מכתב התראה טרם תביעה וידרוש הסרת ההפרה ותשלום פיצוי. בעקבות המכתב יתנהל משא ומתן וככל שתשכילו להגיע להסכמה עם המפר, ינסח עורך הדין מטעמכם את הסכם הפשרה, ישמור על זכויותיכם בהסכם וינחה אתכם כיצד לפעול ולקבל את הפיצוי המוסכם.

שיעור הפיצוי עשוי להשתנות בשל הנסיבות אך החוק (סעיף 56(א)) קובע כי גובהו יהיה "עד 100,000 ש"ח להפרה". סכום לא מבוטל (אם כי במרבית המקרים לא נפסק במלואו כמובן).

אם תבעו אותי על הפרה – כיצד אני מתגונן?

גם כאן נקודת המוצא המומלצת היא לגשת לעורך דין קניין רוחני מומחה ולהעזר בשירותיו. המדובר בתחום ייחודי שאינו נפוץ, המכיל מכשלות רבות.

בחוק קיים פרק שלם הנקרא "שימושים מותרים" וכולל גם הגנות כאלו ואחרות, שלכל אחת מהן תנאים משלה שצריך להוכיח על מנת להינות מההגנה.

ביניהן ניתן למצוא את אלו (שימו לב שלכל אחת מהן תנאים שלא פורטו כאן. אנא בידקו בחוק ובפסיקה):

• שימוש הוגן (סעיף 19 לחוק): שימוש כזה צריך שיהיה למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. בנוסף עליו לעמוד בארבעת התנאים: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה; היקף השימוש; השפעת השימוש על ערה ועל השוק הפוטנציאלי של היצירה. בנוסף, שימוש ללא מתן קרדיט, כך נפסק, לא יהיה שימוש הוגן. שימוש שמוסיף ערך ליצירה או משתמש בה לצרכי ביקורת או עושה שימוש רק בחלק ממנה, עשוי למשל להחשב כשימוש הוגן. אבל שימו לב שאין היקף או מספר מילים שדי בו כדי להיות שימוש הוגן. לא ככה עובד החוק.
• שימוש ביצירה להליכים משפטיים או מינהליים.
• העתקת יצירה המופקדת לעיון הציבור (למטרה לשמה הופקדה).
• שימוש אגבי ביצירה או העתקה זמנית (למשל להעברת היצירה כדין ברשת תקשורת).
• שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי.
• העתקת תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה (לצרכי גיבוי או תחזוקה של עותק חוקי, לתיקון שגיאות, לאבטחת המידע וכדומה).
• הקלטה לצרכי שידור היצירה כדין.
• "יצירות יתומות" שבעליהן לא אותרו על אף חיפוש (ועמידה ביתר התנאים המפורטים בסעיף).
• שיקום והקמה מחדש של בניינים.
• התאמת היצירה לצרכי אדם עם מוגבלות.
• שימושים מסויימים בגופנים מוגנים.
• ביצוע פומבי במוסדות חינוך, בספריות ובארכיונים.
• ייצור תקליט תמורת תמלוגים.

המדריך עזר לכם? מצויין.

ככל שתדרשו לעזרה נוספת, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.